יועץ הון ליין בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

לפניי בקשה לאישור הסדר נושים לפיו תימכר פעילותה של החברה המבקשת (להלן: "החברה") לצד שלישי תמורת סכום כולל של כ- 863,000 ₪ (התשלום מותנה בתנאים שפורטו בהצעת ההסדר).

החברה התאגדה בשנת 2011 והיא עוסקת במחקר ופיתוח של טכנולוגיה שנועדה לאפשר מענה פיננסי למשקי בית, באמצעות ניהול עצמי של תיק נכסים בליווי צמוד של מומחים פיננסיים.

בעלת השליטה בחברה היא חברת פורום (מקבוצת וו.בי.אף) יעוץ ופיתוח עסקי בע"מ (להלן: "פורום") הנשלטת על ידי מר עמי סגל. עקב הליכים משפטיים שננקטו נגד סגל בחודש אוקטובר 2013 חדל סגל להזרים כספים לחברה. משכך, נקלעה החברה למצב של חדלות פרעון. בנסיבות אלה ביקשה החברה למכור את נכסי הקניין הרוחני שלה לחברה בייסוד בשם אלומות הון ליין בע"מ, הנשלטת על ידי אלומות (גורן- ב.ט.ח) החזקות 2007 בע"מ, תמורת סך של 363,000 ₪ ועוד סך של 500,000 ₪ שתשלומו מותנה בעמידה באבני דרך מסויימות.

באישורו של בית המשפט כונסו אסיפות נושים של החברה. מדובר בנושים רגילים ונושים בדין קדימה. רובם המכריע של הנושים תמכו בהסדר, בכפוף להסתייגויות מסויימות של רשות המיסים, הנושה בדין קדימה, המקובלות על החברה. שתי נושות- פורום אפ. איי. בע"מ (בפירוק זמני) ופורום מובייל ישראל בע"מ (בפירוק זמני)- הודיעו על התנגדותן להסדר.

ביום 12.12.2013 הושגה הסכמה בין החברה לבין הנושות המתנגדות, ולפיה, תיעשה פניה לקבלת הצעות נוספות לרכישת פעילות החברה, וככל שלא יוגשו הצעות רכישה כאלה עד ליום 23.12.2013, תסרנה הנושות המתנגדות את התנגדותן להסדר.

אין חולק כי לא הוגשו הצעות רכישה כלשהן זולת ההצעה נשוא ההסדר המוצע. משכך, הודיעו הנושות המתנגדות, באמצעות המפרקים הזמניים שמונו להן, על הסרת התנגדותן להסדר.

מכאן, ולנוכח הצהרת ב"כ החברה כי אין לחברה נושים מובטחים כלשהם ולכן גם אין צורך באישור ההסדר על ידי נושים מובטחים, ניתן לקבוע כי ההסדר אושר ברוב ערך ומנין כנדרש לפי ס' 350(ט) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק").

לדיון שנקבע בבקשה לאישור ההסדר התייצב בא כוחו של אדם בשם שמואל מנדזיצקי (להלן: "מנדזיצקי"), שהגיש תביעה נגד עמי סגל ונתבעים נוספים. מנדזיצקי לא הגיש התנגדות בכתב בטרם נערך הדיון באולם, אך במסגרת טיעוני בא כוחו במהלך הדיון, נטען כי מכירת פעילותה של החברה מהווה הברחת נכסים אסורה כמו גם הפרת צו איסור דיספוזיציה שניתן בהליך שמנדזיצקי מנהל נגד סגל בגדרו של ת.א. 13- 10- 41527. מדובר בצו שניתן ביום 21.10.2013 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ח' כבוב), האוסר על סגל והנתבעים הנוספים באותו הליך (זולת הנתבע שלמה מעוז), לבצע עסקאות בכספים או רכוש כלשהו השייכים לסגל והנתבעים הנוספים, ואשר מוחזקים על ידי מחזיקים מסויימים כמפורט בבקשה.

עיינתי בנוסח הצו שניתן ובבקשה שעל יסודה ניתן הצו, ולא ראיתי שההסדר שמובא לאישור כיום עומד בסתירה לצו איסור הדיספוזיציה. למעלה מהצורך אציין כי החברה אינה נתבעת בהליך האחר והצו איננו מכוון כלפיה, ולכן החברה היתה רשאית לנהוג כפי שנהגה. עוד יצויין כי בדיון שנערך בפניי נטען על ידי החברה, והטענה לא נסתרה, כי סגל לא נטל חלק בהליכים למכירת הפעילות נשוא ההסדר. בהקשר זה יש לציין כי עמד לרשותו של מנדזיצקי די זמן והותר על מנת לפנות למותב שהורה על איסור הדיספוזיציה, על מנת לבקש את הרחבת הצו גם כלפי החברה, אלא שדבר זה לא נעשה.

יתר על כן, למנדזיצקי אין הלכה למעשה כל מעמד במסגרת ההליך שלפניי, שכן הוא איננו נושה של החברה ואיננו בעל מניות בה. טענותיו בהליך האחר מכוונות נגד סגל ונגד נתבעים נוספים, אך לא נגד החברה.

זאת ועוד, לא ניתן לקבל את הטענה כאילו הליך ההסדר מהווה הברחת נכסים אסורה, שהרי מטרתו של ההסדר היא לפרוע את חובותיה של החברה כלפי נושיה, וההליך מתבצע תחת פיקוחו של בית המשפט ועל פי סדרי הנשיה הקבועים בדין.

בנסיבות אלה, יש לדחות את התנגדותו של מנדזיצקי לאישורו של ההסדר.

הכנ"ר מתנגד אף הוא לאישורו של ההסדר. לדידו של הכנ"ר, כאשר עסקינן במכירת פעילותה של חברה, ולא במכירה של מניותיה, אין כל סיבה שלא לבצע את המכירה במסגרת הליך של פירוק, מה גם שמכירה אגב פירוק תוליך לאותה תוצאה עצמה- מירוק הנכסים הנמכרים מכל זכות של צד שלישי. לכן לא היה מקום לנקוט בהליך של הסדר לפי ס' 350 לחוק.

אינני מקבל את עמדתו של הכנ"ר. כאשר עסקינן בהסדר נושים שזכה לתמיכה מלאה של הנושים, יש ליתן משקל מיוחד לרצונם של הנושים. רק במקרים חריגים, שהמקרה הנוכחי איננו נמנה עליהם, לא יכבד בית המשפט את רצונם של הנושים. הנושים יודעים היטב כי חלופת הפירוק עומדת על הפרק, אך הם אלה שאישרו הסדר נושים של מכירת פעילות החברה שלא אגב פירוק.

יפים לעניננו דברי כב' השופט א' אורנשטיין בענין פר"ק (ת"א) 13- 06- 11478 אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.12.2013):

"מושכלת יסוד היא, כי שומה על בית המשפט לכבד את רצון הנושים, ולאשר את ההסדר אשר ניתן לו הרוב הדרוש באסיפות הנושים, קרי, 75% מהנשייה ורוב מניין הנושים, וכקבוע בסעיף 350(ט) לחוק החברות. משכך, הכלל הינו, שככל שהושג הרוב הדרוש, ייטה בית המשפט לאשר את ההסדר, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. גם אם סבור בית המשפט שאין מקום לאשר הסדר נושים מבחינת שיקולי כדאיות גרידא, לא יכפה את דעתו על זו של הנושים.

בפר"ק (ת"א) 1585-09אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך [פורסם בנבו] (1.8.10), התייחסתי למעורבות בית המשפט בשיקולי הנושים באישור הסדר, וצידדתי בגישה הדוגלת בהעדר התערבות מצד בית המשפט ברצון הנושים:

"המחוקק התווה את המתכונת לפיה לנושים מסור שיקול הדעת לאשר הצעת הסדר נושים, הם הנפגעים העיקריים מאישור הסדר הנושים, ולכן ככל שהושג הרוב הדרוש, הן מבחינת מספר והן ערך, לפי סעיף 350 (ט) לחוק, לא על נקלה ייטה בית המשפט להורות אחרת, וזאת יעשה רק במקרים קיצוניים".

כן ראה פש"ר (ת"א) 1048/02 מדרשת רופין - מוסד להשכלה גבוהה נ'המרכז האקדמי - רופין עמותה רשומה [פורסם בנבו] (17.9.02) (להלן: "פס"ד מדרשת רופין"):